איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך: מדריך שלב-אחר-שלב (2026)

אם את קוראת את זה בשתיים בלילה, אחרי עוד ערב שנגמר בשתיקה כבדה, כנראה שהגעת לנקודה שבה חיפשת בגוגל "איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך" — והלב דופק. אז בואי נגיד את הדבר הכי חשוב קודם: הגשת הבקשה לא אומרת שאת מתגרשת מחר. היא לא תביעה, לא הכרזת מלחמה ולא נקודת האל-חזור. היא פותחת תקופה מוגנת של 45–60 ימים של עיכוב הליכים, שבה לא מגישים תביעות — זמן לחשוב, לקבל מידע ולבדוק אם יש דרך רגועה יותר. במדריך הזה, כעורכת דין ומגשרת מוסמכת, אני עוברת איתך על כל שלב: איפה מגישים, איזה טופס, כמה זה עולה, מה קורה בפגישת מהו"ת — ואיך מבטלים אם מתחרטים.

מה זה בקשה ליישוב סכסוך — ולמה היא לא "פתיחת מלחמה"

בקשה ליישוב סכסוך היא הליך חובה לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. המשמעות פשוטה: מי שרוצה להגיש תביעה נגד בן או בת זוג (או הורה של ילדיו) בענייני גירושין, משמורת, מזונות או רכוש — חייב קודם להגיש בקשה ליישוב סכסוך. בלי שלב הזה, בית המשפט פשוט לא יקבל את התביעה.

והנה הנקודה שהכי חשוב לי שתביני: הבקשה עצמה לא כוללת שום טענה, האשמה או דרישה. אין בה "הוא עשה" או "היא אמרה". זה טופס טכני וקצר, שכל תפקידו להגיד למערכת: "יש בינינו סכסוך משפחתי, בואו ננסה קודם לדבר". בן הזוג שמקבל את ההזמנה לא מקבל כתב תביעה — הוא מקבל הזמנה לפגישת מידע.

מרגע ההגשה נכנסת לתוקף "תקופת עיכוב הליכים": אף צד לא יכול להגיש תביעה, בשום ערכאה. זה לא קיפאון מפחיד — זה מרחב מוגן. זמן שבו החוק בעצמו אומר לשניכם: עצרו רגע, נשמו, קבלו מידע, ואולי תגלו שאפשר אחרת. עוד על התחום כולו תוכלי לקרוא בעמוד [דיני משפחה](/family-law).

איפה מגישים ולמי — בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני

את הבקשה מגישים לאחת משתי ערכאות: בית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים המשותף שלכם (או האחרון), או בית הדין הרבני האזורי. אם אתם בני זוג שאינם יהודים — בית הדין הדתי הרלוונטי. ההגשה נעשית במזכירות הערכאה, ובבתי המשפט לענייני משפחה גם באופן מקוון דרך מערכת "נט המשפט" או באמצעות עורך דין.

כאן עולה השאלה שכולם שואלים בשקט: "האם משנה איפה אני מגישה?" בשלב הזה — פחות ממה שנדמה לך. הבקשה עצמה לא קובעת איפה יתנהל התיק, כי היא לא תביעה. אבל יש לה משמעות אחת חשובה: מי שהגיש ראשון את הבקשה מקבל, בסוף התקופה המוגנת, חלון של 15 ימים שבו רק הוא רשאי לבחור באיזו ערכאה תוגש התביעה — אם בכלל תוגש.

בגלל הנקודה הזאת, גם הליך שנועד להרגעה שווה תכנון מראש. שיחת ייעוץ קצרה לפני ההגשה יכולה לחסוך טעויות שקשה לתקן אחר כך — במיוחד אם יש נכסים משמעותיים, אופציות או RSU על הפרק.

איך מגישים, שלב אחרי שלב: טפסים, אגרה ומסמכים

זה החלק הפרקטי שכנראה חיפשת — וכפי שתראי, הוא הרבה יותר פשוט ממה שחששת. כך זה עובד, צעד אחרי צעד:

1. ממלאים את טופס 1 — "בקשה ליישוב סכסוך" לפי התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. הטופס זמין באתר הרשות השופטת (gov.il) ובמזכירות הערכאות. ממלאים רק פרטים אישיים: שמות, תעודות זהות, כתובות, פרטי ילדים משותפים. בלי טענות, בלי סיפור, בלי האשמות.
2. מצרפים צילום תעודת זהות, ואם יש הליך קודם בין הצדדים — מציינים אותו בטופס.
3. משלמים אגרה סמלית של כ-100 ₪ (נכון ל-2026). מי שמתקשה כלכלית יכול להגיש בקשה לפטור מאגרה.
4. מגישים: פיזית במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, או אונליין. שומרים עותק חתום עם חותמת "נתקבל".
5. ממתינים לזימון: יחידת הסיוע שליד הערכאה תזמן את שניכם לפגישת מהו"ת ראשונה — בדרך כלל בתוך שבועות ספורים מההגשה.
6. מרגע ההגשה — עיכוב הליכים אוטומטי. אף אחד לא תובע אף אחד, והזמן המוגן שלך מתחיל לרוץ.

מה קורה אחרי ההגשה: ציר הזמן מיום 0 עד יום 75

הדבר שהכי מרגיע בהליך הזה הוא שיש לו לוח זמנים ברור וקבוע בחוק. אין "תיק שנמרח שנים" — יש תקופה מוגדרת, עם התחלה, אמצע וסוף. כך נראה ציר הזמן:

שימי לב לנקודה החשובה: לאורך כל התקופה המוגנת אף צד לא יכול להגיש תביעת גירושין, מזונות או רכוש. החוק נותן לשניכם שקט מובנה — וזה בדיוק הזמן לבנות אסטרטגיה נכונה, לא מתוך פאניקה.

מתי	מה קורה	מה זה אומר בשבילך
יום 0	הגשת הבקשה ותשלום האגרה	עיכוב הליכים אוטומטי — אף אחד לא יכול לתבוע
ימים 1–20 (בערך)	זימון לפגישת מהו"ת ראשונה ביחידת הסיוע	פגישת מידע, לא דיון משפטי. חובה להגיע
ימים 20–45	עד ארבע פגישות מהו"ת, ללא תשלום	בודקים יחד: גישור? הסכמות? המשך לבד?
יום 45	תום תקופת עיכוב ההליכים הבסיסית	ניתן להאריך ב-15 יום נוספים בהסכמה או לפי החלטה
עד יום 60	תום התקופה המוארכת (אם הוארכה)	אם יש התקדמות בגישור — אפשר להאריך עוד בהסכמה
15 הימים שאחרי	חלון בלעדי למי שהגיש ראשון	רק מגיש הבקשה רשאי לבחור ערכאה ולהגיש תביעה
אחרי החלון	כל צד רשאי להגיש תביעה בכל ערכאה	אם לא הוגש כלום — אפשר גם פשוט... להמשיך בחיים

פגישת מהו"ת: מה באמת קורה בחדר

מהו"ת זה ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום — וזה בדיוק מה שקורה שם. הפגישה מתקיימת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, עם עובדת סוציאלית מוסמכת, ולעיתים גם משפטן. זה לא אולם, אין שופט, אין פרוטוקול שישמש נגדך — הדברים שנאמרים בפגישות מהו"ת חסויים ולא יכולים לשמש ראיה בהליך משפטי עתידי.

בפגישה ישאלו אתכם על המצב המשפחתי, על הילדים, ועל מה שכל אחד מכם רוצה. יציגו לכם את האפשרויות: גישור, ייעוץ זוגי, טיפול משפחתי — או המשך להליך משפטי. אף אחד לא יכריח אתכם להתפייס ואף אחד לא ידחוף אתכם להתגרש. המטרה היא שתצאו עם תמונה ברורה של הדרכים שעומדות בפניכם.

טיפ ממני, כמי שיושבת בחדרי גישור באופן קבוע: בואי לפגישה מוכנה, אבל פתוחה. אפשר ורצוי להתייעץ עם עורך דין לפני הפגישה — מותר לך לדעת מה הזכויות שלך לפני שאת מסכימה לכל מתווה. ידע הוא לא נשק. הוא ביטחון.

סעד דחוף, ביטול הבקשה ותוקף של שנה — המקרים המיוחדים

"ומה אם אני לא יכולה לחכות 60 יום?" — שאלה מצוינת, ויש לה תשובה בחוק. תקופת עיכוב ההליכים לא משאירה אותך חשופה: גם במהלכה אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף — למשל מזונות זמניים, הסדרי שהות זמניים, צו עיכוב יציאה מהארץ או צו הגנה במקרים של אלימות. הצורך הדחוף מטופל, והתקופה המוגנת ממשיכה לרוץ במקביל.

אם השאלה של מזונות זמניים מטרידה אותך כבר עכשיו — עוד לפני פגישת המהו"ת שווה לדעת בערך על אילו סכומים מדובר. [מחשבון המזונות](/child-support) שלנו נותן הערכה ראשונית לפי ההכנסות והסדרי השהות, כדי שתגיעי לכל שיחה עם מספרים ביד ולא עם סימני שאלה.

ואיך מבטלים? מי שהגיש את הבקשה יכול להודיע לערכאה בכתב על חזרה ממנה. אם שני הצדדים חזרו לשלום בית, או שההליך פשוט לא רלוונטי יותר — הבקשה נסגרת ואיש לא ממשיך לשום מקום. חשוב לדעת: להליך יש גם "תוקף" — אם עברתם את ההליך ולא הוגשה תביעה, ובהמשך הסכסוך מתעורר מחדש, ככלל לא תידרשו לבקשה חדשה אלא בחלוף כשנה מסיום ההליך הקודם. במילים אחרות: ההליך לא נועד להיות דלת מסתובבת, אבל הוא גם לא כובל אתכם לנצח.

מחשבון מזונות אינטראקטיבי — לחישוב מיידי

שלוש הדרכים שההליך יכול להסתיים בהן — וגישור כדרך המלך

בסוף התקופה המוגנת, ההליך מסתיים באחת משלוש דרכים. הראשונה — הסכמה: החלטתם לפנות ל[גישור](/mediation) או הגעתם להבנות ביחידת הסיוע, ובסופן הסכם שמאושר ומקבל תוקף של פסק דין. זו הדרך המהירה, הזולה והשקטה ביותר — ובניגוד למה שנדמה, היא גם הנפוצה יותר ממה שחושבים. אם חשוב לכם לסיים מהר, כתבתי על זה בהרחבה במדריך [איך להתגרש מהר](/blog/fast-divorce).

הדרך השנייה — ההליך פשוט נסגר: חזרתם לשלום בית, או שהחלטתם שעכשיו זה לא הזמן. שום דבר לא ממשיך אוטומטית לבית משפט. הבקשה לא "רודפת" אתכם.

הדרך השלישית — הליך משפטי: לא הגעתם להסכמות, ומי שהגיש את הבקשה מנצל את חלון 15 הימים לבחור ערכאה ולהגיש תביעת [גירושין](/divorce) או תביעות נלוות. וגם אז — העובדה שעברתם מהו"ת ואולי ניסיתם גישור לא נזקפת לחובתכם. להפך: הגעתם להליך בשלים יותר, מיודעים יותר, ולעיתים עם חלק מהמחלוקות כבר סגורות.

רגע אישי: איך מקבלים אומץ לעשות את הצעד הראשון

לקוחה שלי — אמא לשניים מהאזור — ישבה מולי לפני כמה חודשים ואמרה: "אני מסתכלת על הטופס הזה כבר שלושה שבועות ולא מסוגלת ללחוץ שלח. מרגיש לי שברגע שאני מגישה, אין דרך חזרה". עברנו יחד על מה שקראת עכשיו במדריך הזה: שהטופס לא מכיל אף מילה נגד בעלה, שהוא פותח תקופה של שקט ולא של מלחמה, ושאם תתחרט — מבטלים במכתב אחד.

היא הגישה. בפגישת המהו"ת הם הבינו ששניהם רוצים בעצם אותו דבר — פרידה מכבדת בלי לגרור את הילדים לבית משפט. הם עברו לגישור, ותוך חודשיים וחצי יצאו עם הסכם חתום ומאושר. היא אמרה לי אחר כך משפט שאני חוזרת אליו הרבה: "הצעד הראשון היה הכי קשה, וכשעשיתי אותו — גיליתי שהוא היה הכי קטן".

האומץ לא מגיע מזה שהפחד נעלם. הוא מגיע מזה שמבינים בדיוק מה הולך לקרות בכל שלב — ומזה שיש מישהי שהולכת איתך. זה כל מה שהמדריך הזה ניסה לעשות, וזה מה שאני עושה עם לקוחותיי כל יום. חשוב לזכור: המידע כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי אישי — כל משפחה היא סיפור בפני עצמו.

שאלות נפוצות

איפה מגישים בקשה ליישוב סכסוך?

את הבקשה מגישים במזכירות בית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים המשותף (או האחרון) של בני הזוג, או בבית הדין הרבני האזורי — לבני זוג יהודים. ניתן להגיש פיזית במזכירות, באופן מקוון דרך מערכת נט המשפט, או באמצעות עורך דין. הבקשה עצמה אינה קובעת היכן יתנהל התיק, אך מי שהגיש ראשון מקבל בהמשך עדיפות בבחירת הערכאה.

איך מבטלים בקשה ליישוב סכסוך?

מי שהגיש את הבקשה רשאי להודיע בכתב לערכאה שבה הוגשה על חזרה ממנה, וההליך נסגר. אם בני הזוג חזרו לשלום בית או החליטו שלא להמשיך, פשוט לא מגישים תביעה בתום התקופה — והבקשה מתפוגגת מעצמה, ללא כל השלכה משפטית. הביטול אינו נזקף לחובת אף צד, ובמקרה הצורך ניתן להגיש בקשה חדשה בעתיד.

כמה עולה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

האגרה על הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא סמלית — בסביבות 100 ₪ נכון ל-2026. פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע (עד ארבע פגישות) ניתנות ללא תשלום נוסף. מי שידו אינה משגת יכול להגיש בקשה לפטור מאגרה. עלויות נוספות, אם בכלל, נובעות רק מבחירה שלכם — למשל ליווי של עורך דין או הליך גישור פרטי.

כמה זמן נמשך הליך יישוב סכסוך?

תקופת עיכוב ההליכים הבסיסית נמשכת 45 ימים ממועד הגשת הבקשה, וניתן להאריכה ב-15 ימים נוספים — כלומר עד 60 ימים. אם ההליך מסתיים ללא הסכמה, למגיש הבקשה יש 15 ימים נוספים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה ולבחור ערכאה — ומכאן טווח הזמן הכולל של כ-60 עד 75 ימים. אם הצדדים נמצאים בגישור מתקדם, ניתן להאריך את התקופה בהסכמה.

האם חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני גירושין?

כן. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לא ניתן להגיש תביעה בענייני גירושין, משמורת, מזונות או רכוש נגד בן זוג בלי שקדמה לה בקשה ליישוב סכסוך והשתתפות בפגישת מהו"ת. חריגים עיקריים: בקשות לסעד דחוף כמו צו הגנה, עיכוב יציאה מהארץ או מזונות זמניים — אותן ניתן להגיש גם במהלך התקופה המוגנת.

אם את עומדת מול הטופס הזה ולא בטוחה מה הצעד הנכון — בואי נדבר: שיחת ייעוץ אחת עם עדי, עורכת דין ומגשרת מוסמכת, תיתן לך תמונה ברורה ושקט לעשות את הצעד הראשון נכון.